אמנת מס ישראל ארה"ב

יותר מ-74 מדינות חתומות על אמנות למניעת כפל מס עם ארצות הברית, ובהן ישראל. האמנה הקיימת בין ישראל לארצות הברית נחתמה כבר ב-1995 וזה זמן רב דורשת עדכון. אם אתם בעלי אזרחות כפולה ומשלמים מס בשתי המדינות, חשוב לדעת מה כלול באמנה, ולא פחות חשוב לדעת מה אינו כלול בה. במאמר זה נבהיר את חשיבות האמנה למניעת כפל מס ונסקור כמה מן הסעיפים החשובים ביותר בה.

בשונה מרוב מדינות העולם, ארצות הברית ממסה על פי אזרחות וכן על הכנסות בינלאומיות. אי לכך, לאמנת המס המתייחסת לאזרחי ארצות הברית  חשיבות מכרעת לעומת אמנות מס עם מדינות הממסות רק על פי תושבות. לדוגמא, אם הנך אזרח גרמני החי בישראל ובעל הכנסות ישראליות בלבד אינך צריך לדאוג לדווח על כך לרשויות המס הגרמניות. לעומת זאת, אם הנך אזרח אמריקני או מחזיק ב"גרין קארד" תידרש להגיש דו"חות מס הכנסה על הכנסתם בישראל לרשויות המס בארצות הברית, אלא שלעתים עליהם גם לשלם עליה מס. לדוגמה, אדם שנולד בישראל ומעולם לא חי או ביקר בארצות הברית, אשר מקורות הכנסותיו כולם בישראל, אך הוא  נולד כאזרח אמריקאי יידרש לדווח לארה"ב על הכנסותיו וייתכן גם לשלם לה מיסים. מה תפקידה של האמנה אפוא? האמנה עוסקת באופן המיסוי ובחלוקתו בין המדינות, וקובעת האם ישראל או ארצות הברית תזכה בזכות הראשונה להטיל מס.

נשאלת השאלה, האם האמנה אם כך אינה מגינה מפני מיסוי כפול? אכן, האמנה כוללת סעיף העוסק בכך. אולם אף על פי שלרוב  לא תשלמו כפל מס, בכל קטגוריית הכנסה יושתו עליכם שיעורי המס של המדינה הגובה מס בשיעור גבוה יותר.

לדוגמה על קצה המזלג, אם הועברו אליכם דיבידנדים הממוסים בארצות הברית בשיעור של 20% והמס בישראל עומד על 25%, תצטרכו להוסיף אם כך רק 5%. לעומת זאת, אם יש לכם הכנסה מריבית שמקורה בישראל, תשלמו עליה מס בשיעור האמריקני של עד 37%, אף שישראל ממסה הכנסה זו בשיעור של 10% בלבד. ייתכן שרשויות המס האמריקניות יכירו במס הישראלי ששילמתם, אך עדיין תאלצו להשלים את יתרת 27% האחוזים שגובה ארצות הברית.

נוסף על כך, ובנסיבות מסוימות, האמנה מגינה במידת מה על מי שאינו אזרח ארצות הברית ויש לו הכנסות שמקורן בארצות הברית. לדוגמה, אזרח ישראל שלמד באוניברסיטה בארצות הברית או שעבד בה וזכאי לתשלומי פנסיה על עבודתו. האמנה מבהירה האם הכנסות מסוג זה פטורות ממס או חייבות בו. לאחר הקדמה זו, הבה ניגש לאמנה עצמה ונסקור כמה מן הנקודות החשובות בה:

ביטוח סוציאלי

ביטוח סוציאלי, בישראל, ביטוח לאומי, ובארצות הברית, Social Security, הוא מס שיש לשלם בכל אחת בשתי המדינות, וכפל המס יוצר לעתים קרובות נטל כלכלי ותחושת חוסר צדק, אולם תשלומים אלו גם מנוכים מהכנסות חייבות במס ומפחיתים את גובה המיסים עליהן. האמנה בין ישראל וארצות הברית עוסקת במס הכנסה בלבד. נוסף על אמנת מס ההכנסה, מדינות רבות מתקשרות עם ארצות הברית גם באמנת ביטוח סוציאלי ("totalization agreement"). העדרה של אמנת הביטוח הסוציאלי בין ארצות הברית וישראל היא תופעה יוצאת דופן ביותר. אמנת הביטוח הסוציאלי פוטרת עצמאים אזרחי מדינות זרות מתשלום דמי ביטוח סוציאלי בארצות הברית. לדוגמה, עוסק עצמאי שהוא אזרח בריטניה, גרמניה, שווייץ  או מדינות רבות אחרות החתומות על אמנה כזו יהיה פטור מדמי ביטוח סוציאלי (self-employment tax) בארצות הברית, היות שקרוב לוודאי שהוא משלם מס זה במדינתו. לעומת זאת, עוסקים עצמאים אזרחי ישראל נדרשים לשלם הן דמי ביטוח לאומי והן את המס המקביל בארצות הברית, ששיעורו כ-15.3% ועד $132,900 מן ההכנסה נטו. נטל מס נוסף זה מכביד מאוד על רבים שהמיסים המושתים על הכנסתם בישראל גבוהים ממילא.

עם כל זאת, תשלומי מס ביטוח סוציאלי יכולים לחזור בצורת קצבאות ותשלומים שונים, שעשויים להיות פטורים ממס הן בארצות הברית והן בארץ. סעיף 21 באמנה קובע כי:

"תשלומי ביטוח סוציאלי וקיצבאות ציבוריות אחרות שמשלמת אחת מן המדינות המתקשרות ליחיד שהוא תושב המדינה המתקשרת האחרת יהיו פטורים ממס בשתי המדינות המתקשרות…"

סעיף זה פוטר ממס מענקי ביטוח לאומי או ביטוח סוציאלי שקיבל תושב ישראל, הן בארצות הברית והן בארץ. הדבר יכול להיות יתרון משמעותי כאשר מבקשים לעלות לארץ בגיל מבוגר יחסית. זוהי גם חצי הכוס המלאה עבור רבים העובדים בישראל אך משלמים מיסי ביטוח סוציאלי בארצות הברית. לרוע מזלם של תושבים בישראל, חוק ה-Windfall Elimination Provision עשוי להקטין את גודל הקצבאות שלהן יהיו זכאים. מומלץ לדון הן בתשלומי מס זה והן בקצבאות עם רואה החשבון שלכם כדי להבין מהן ההשלכות הצפויות על המס שתשלמו.

פנסיה

פנסיה היא נושא נוסף שנידון ארוכות וגם הוא תלוי בנסיבות. מי שעולה לארץ ובאמתחתו תוכנית פנסיה מסוג IRA, 401-K או תוכנית פנסיה נדחית אחרת ייהנה מיתרון ניכר.

בישראל קיימות תקנות נוספות המיטיבות עם עולים חדשים ושאינן תלויות באמנה. הכנסה מפנסיה אמריקנית אינה חייבת במס בישראל במשך עשר השנים הראשונות לאחר העלייה. גם לאחר עשר שנים, סעיף 9ג לפקודת מס הכנסה קובע כי עולים חדשים ישלמו על קצבאות הפנסיה שלהם את שיעור המס שהיו משלמים בארץ המוצא. כלומר, אם המס על הפנסיה בארצות הברית עומד על 20%, רשויות המס בישראל לא יגבו עליה יותר מ-20%. מה גם שעל פי אמנת המס בין ישראל וארצות הברית הכנסות אלו יכולות להיחשב כהכנסות שמקורן בישראל, והדבר מאפשר לקבל עליהן זיכוי כנגד מיסים זרים ששולמו. בתכנון מס נכון, הדבר יוצר הזדמנויות פז עבור עולים בגיל הפנסיה ויכול להקטין למינימום את המיסים החלים עליהם בישראל ובארצות הברית. לדוגמה, זוג נשוי שעלה לארץ לפני עשר שנים ולו הכנסה מספקת ממקורות אחרים, ואשר יכול למשוך בכל שנה 24,000 דולר מארצות הברית או פחות, מקרן הפנסיה האמריקנית שלו, יהיה פטור ממס על סכום זה בישראל

אזרחי ישראל שאינם אזרחי ארצות הברית וחוזרים לישראל לאחר מגורים בארצות הברית ייהנו מהטבות רבות עוד יותר. סעיף 20 באמנת המס קובע כי:

"למעט כנקבע בסעיף 22 תפקידים ממשלתיים, קצבאות וגמול דומה אחר המשתלמים ליחיד, יחויבו במס רק במדינה המתקשרת שהוא תושבה".

כפי שניווכח בהמשך, סעיף 6, סעיף ההחרגות, מבטל קביעה זו של סעיף 20 בכל הנוגע לבעלי אזרחות כפולה. אך למרות זאת, אזרחי ישראל שאינם אזרחי ארצות הברית ושבבעלותם קופת גמל בניהול אישי המצויה בארצות הברית או פנסיה אמריקנית, אינם חייבים במס על הכספים הללו. אם אתם מצויים בטווח הגילים המתאים וחזרתם לאחרונה לישראל, הדבר מאפשר לכם מרחב רב לתכנון.

לעומת זאת, פנסיות ישראליות, אף שהבנת החוק לגביהן שנויה במחלוקת, אינן זוכות לרוב ליחס מועדף זה. בתחומים אחרים פוגעת האזרחות האמריקנית בזכויות שמעניק החוק הישראלי. לדעתם של כמה רואי חשבון, הרווחים הנצברים בתקופת הצבירה לפנסיה בישראל חייבים במס בארצות הברית. לפי אחרים, הרווחים הללו אינם חייבים במס בשנות הצבירה, אולם בעת המשיכה הם נעשים חייבים במס, אף שבישראל הם פטורים לרוב ממס. אם כך ואם כך, מי שלא הגיש דו"חות מס הכנסה במשך תקופה ומתחיל להגיש אותם בעת משיכת כספי הפנסיה, עלול לשלם מס אמריקני כבד על תשלומי הפנסיה הישראליים שלו.. אם יש לכם תוכניות פנסיה אמריקניות או ישראליות, האמנה עשויה להפחית במידת מה את גובה המיסים, אולם מומלץ לעמוד בקשר עם יועץ הפנסיה שלכם כדי להקטין את המס למינימום. אנו ממליצים להתייעץ גם עם יועץ מס ישראלי.

סעיף ההחרגות

כל אמנת למניעת כפל מיסים כוללת סעיף החרגות. באמנה בין ישראל וארצות הברית סעיף זה הוא סעיף 6 סעיף קטן 3, וזה לשונו:

"על אף כל הוראות של אמנה זו, למעט סעיף קטן (4), רשאית מדינה מתקשרת להטיל מס על תושביה [כנקבע לפי סעיף 3 (מקום התושב לצרכים פיסקליים)] ועל אזרחיה, כאילו לא נכנסה אמנה זו לתוקפה. לענין זה, המונח 'אזרח' יכלול אזרח לשעבר אשר אחד המניעים העיקריים לויתור על אזרחותו היה המנעות ממס, אולם זאת, רק לתקופה של 10 שנים לאחר שויתר כאמור. לשם ישום הוראה זו לגבי תושב אחת המדינות המתקשרות, יתייעצו הרשויות המוסמכות יחד באשר למניעי הויתור על האזרחות".

זהו  כנראה הסעיף החשוב ביותר באמנה, ויחד עם זאת הסעיף שפחות דנים בו באמנה .משמעותו היא שלהוציא חריגים מסוימים, האמנה כולה למעשה אינה קיימת עבור בעלי אזרחות כפולה. החריגים לכלל זה מופיעים בסעיף 4, הכולל קטגוריות מסוימות כגון תשלומי ביטוח סוציאלי, כנידון לעיל, תרומות צדקה, מענקים ועוד. אף שסעיף זה שולל מבעלי אזרחות כפולה הטבות רבות, נוכל לסייע לכם להפיק מן האמנה את המיטב האפשרי בעזרת הקטגוריות שהוחרגו.

למרות שהאמנה יכולה להיות טכנית בקריאת פרטיה, אם אתם משלמים מס בשתי המדינות חשוב שתמצאו רואה חשבון אמריקאי הבקיא בכללי קביעת מקור ההכנסה המפורטים בה ובהטבות המס שהיא מעניקה. אתם מוזמנים ליצור אתנו קשר בנושא ולשמוע איך נוכל לעזור לכם בטיפול במיסים אמריקניים.